<h1>ארחות חיים הלכ' דיינין סימן ב'</h1>
<h2>דף צ:</h2>
כתב הר"ם במז"ל כל מלקות שמלקין דייני חוץ לארץ אינה אלא מכת מרדות. וכל דיני המלקות ואם מלקין האדם בהוצאת פיו תמצאם בדין ערב י"ה ויש לב"ד להלקות מי שאינו חייב מלקות ולהרוג מי שאינו חייב מיתה. ולא לעבור על דברי תורה כלומר לא לעובר על דברי תורה כגון העובר על עשה ולא תעשה הנתק לעשה דלאו בר מלקות הוא מן התורה ומלקין אותו שהרי עובר על דברי תורה ממש הוא אלא אפילו לעשות סייג לתורה כלומר שעוקר דבר שתקנו ז"ל לסייג לדורות או לדורו ליחיד ורבים אלא אפילו לסייג יחיד. וכיון שרואין ב"ד שפרצו העם בדבר יש להם לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא לקבוע הלכה לדורות. וכן (מפקידין) [מפקירין] ממון שיש לו בעלים. ומנדין ומשמתין ומפרסמין חטאו ברבים ומריבין ומקללין ומכין ותולשין שער ומשביעין אותו על כרחו שלא יעשה או שלא עשה (ומכתפין) [וכופתין] ידים ורגלים ואוסרין בבית האסורין ודוחפין וסוחבין כל אלו הדברים כפי מה שיראה הדיין שזה ראוי לכך ושהשעה צריכה לכך ומעשה והלקו אדם שבעל את אשתו תחת האילן. ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו ומעשה שתלה שמעון בן שטח שמונים נשים ביום אחד באשקלון ולא היו שם כל דרכי הדרישה והחקירה וההתראה ולא בעדות ברורה אלא הוראת שעה היתה כפי מה שראה. וכן יש לב"ד להלקות בכל מקום ובכל זמן מי ששמועתו רעה והעם מרננין אחריו שהוא עובר על העריות והוא שיהיה קול שאינו פוסק. ולא יהיו לו אויבים ידועים שמוציאין עליו שמועה רעה עכ"ל הר"ם במז"ל.
<h2>דף קב.</h2>
הכל כשרים לדון דיני ממונות ואפילו גר והוא שתהיה אמו מישראל וגר דן את חבירו הגר ואע"פ שאין אמו מישראל וכן הממזר והסומא באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות. דיני ממונות אע"פ שדנין אותן בכל יום מן התורה שנאמר ושפטו את העם בכל עת. מדבריהם שאין דנין בערב שבת.
